דרום אמריקה היא מהיבשות המגוונות בעולם, מכל הבחינות, ולכן מהווה את אחד היעדים הנפלאים לטיולים מאורגנים.

הנופים המרהיבים משתרעים מהפסגות האדירות של הרי האנדים אל מישורי הפמפס, מחופי הים הפראיים אל יערות הגשם, ממדבר האטקמה הצחיח בעולם אל אגן האמזונס. 

גם מבחינה תרבותית היבשת בורכה במגוון עצום שנוצר בעקבות השילוב המרתק של תרבויות ואימפריות עבר (כמו האינקה), התקופה הקולוניאלית, סחר העבדים וגלי הגירה מאוחרים יותר שהביאו אנשים מכל קצוות תבל שבאו לחפש ביבשת פרנסה וחיים חדשים.

כתוצאה מהשילובים האלו, המגוון הקולינרי בדרום אמריקה עצום. טיול מאורגן לדרום אמריקה הוא חוויה לכל החושים, והרבה מכך בזכות הטעמים המיוחדים המשתנים ממדינה למדינה, בהתאם לאקלים, למורשת, ולחומרי הגלם הנגישים לה. אין ספק כי דרום אמריקה היא חגיגה של טעמים שמטיילים רבים מתגעגעים אליהם זמן רב אחרי שחזרו ארצה.

טיול מאורגן לדרום אמריקה כולל בדרך כלל את  ארגנטינה, צ'ילה וברזיל. פרט לשלושתן, ישנם מסלולים הכוללים גם את מדינות האינקה – פרו ובוליביה.

האוכל בטיול המאורגן לדרום אמריקה

אף שרוב המדינות חולקות שפה משותפת (חוץ מברזיל בה דוברים פורטוגזית) – מבחינה קולינרית ההבדלים ביניהן עצומים.

למרות זאת, ישנם כמה מאכלים חוצי גבולות, המוכרים היטב גם לנו הישראלים. למשל, האמפנדס – אותם כיסוני בצק הממולאים בדברים שונים, כגון בשר וירקות או תירס וגבינה. כמעט בכל מדינה בדרום אמריקה אפשר למצוא גרסה כזו או אחרת של האמפנדס – קטנים או גדולים, אפויים או מטוגנים, אבל לרוב טעימים ומשביעים.

במהלך טיולים מאורגנים בדרום אמריקה, האוכל נחרט כחוויה מיוחדת המאפיינת כל מדינה ומדינה.

 

• בארגנטינה: ארץ מישורי הפמפס, אסם התבואה ואזור גידול הבקר הידוע של המדינה.

זהו אחד האזורים המזוהים ביותר עם ארגנטינה, כשבדמיוננו אנו חושבים על הגאוצ'ו (בוקר) עם כובע הבוקרים הרכוב על סוסו ורועה את העדרים. מכאן מגיע הבשר המשובח שבו התפרסמה ארגנטינה בכל העולם, אותו מגישים בכל רחבי המדינה. ישנן מסעדות נחשבות בבואנוס איירס המגישות את הסטייק עם כף ולא מזלג, רק כדי להראות עד כמה הבשר רך. תרבות האוכל בארגנטינה משקפת גם את ההשפעה האדירה של גלי ההגירה מאיטליה (שאף השפיעו על השפה). טיול מאורגן לדרום אמריקה אינו מושלם בלי הגלידות הנהדרות של ברילוצ'ה, וגם בואנוס איירס שופעת מסעדות איטלקיות נהדרות וגלידריות כמיטב המסורת האיטלקית.

 

• בצ'ילה: קו החוף הארוך של צ'ילה הופך אותה לאחת המדינות שמומלץ לאכול בהן דגים ומאכלי ים. בתבשילים, במרקים, על האש – זה לא משנה, התוצרת תמיד טרייה וטעימה.

צ'ילה, שתמיד נחשבה לשכנה ה"צנועה" של ארגנטינה, היא גם מדינה של מאכלים עממיים שנוצרו כתוצאה ממחסור כלכלי. תבשילי ירקות עם בשר ומאפים פשוטים הם גם ממאפייניה הקולינריים של צ'ילה.

 

• בברזיל: זוהי אחת מהמדינות הכי תוססות, צבעוניות ומרתקות בדרום אמריקה. הרבה טיולים מאורגנים לדרום אמריקה כוללים את ברזיל בתקופת הקרנבל ומצעד המנצחות, מאורע המסמל יותר מכל את הדבקות של תושביה בחגיגה ובשמחה גם אם החיים לא תמיד קלים.

האוכל בברזיל משקף את המורשת האפריקאית שהביאו עמם העבדים, את ההשפעה הקולוניאלית ואת ההתקרבות של ברזיל אל המערב. מנות ידועות כמו מוקקה (תבשיל פירות ים), פיז'ואדה (תבשיל שעועית ובשר) אורז ושעועית שחורה הן מהסמלים המובהקים של המטבח הברזילאי. ישנם גם הרבה חטיפים ידועים כמו הפאו דה קייז'ו (לחמניות גבינה), בריגדיירו (כדורי שוקולד וחלב מרוכז) ועוד.

 

• בפרו ובוליביה: בוליביה לא נחשבת למדינה "קולינרית" במיוחד, כך שהאוכל לא מהווה בה אטרקציה מיוחדת. פרו, היושבת על חופי האוקיינוס האטלנטי, ידועה בעיקר בסביצ'ה – מנה של דג נא המתבשל למעשה בלימון בתוספת בצל ולעתים גם ירקות נוספים. בפרו ישנם גם הרבה מאכלים המבוססים על צ'וקלו – תירס – המצוי בפרו בשלל מינים וצבעים. אחד הדברים שתראו בטיול מאורגן לדרום אמריקה הוא את דוכני הרחוב המוכרים שרקנים (!) על האש ברחובותיה של קוסקו.