מכתב תודה למיקי אביקסיס טיול למרוקו מאי 2018 ממשפחת בירן

למיקי היקר,

מרוקו, עד לפני 11 יום, היתה סיפורים ששמענו מההורים.

פרי זכרונות שנישאו בגעגועים.

כבר ביום הראשון הפך הטיול למסע שורשים, בהתחקות אחר בית נעוריה של אמי.

הסמטאות בקסבות, הערים והעיירות הציוריות, חברו לתיאורים ולזכרונות.

עצי ערער, ארגן, ערבה בוכיה, על רקע הרים בגווני חום אדמדם.

חופים זהובים למרגלות אופק תכול, שם נפגשים רקיעים.

הכל נמהל לתמונה קסומה של ארץ יפהפייה.

והכל חובר יחדיו לסיפורי הילדות על השווקים, עם מגוון הצבעים וריחות התבלינים, קבלת האורחים ואהבת היהודים ע"י בני המקור.

המבנים, עתיקים כחדשים, בשילוב הטבע מראשית נעוריו.

פסיפס של חיים, דמיון, זכרונות וחלומות.

מיקי היקר,

אהבתך למרוקו היתה לנו כמצנפת קסומה לכל הנופים, הטעמים והמראות.

היית לנו פה ושפה, שופר לתפילות, גשר בין הווה לעבר. נכנסת עמוק לליבי.

כן, פעמים מעטות רגזן, אהוב, מצחיק ובעל ידע רב.

מרוקו בזכותך הטביעה בנו חותם.

אז תודה ענקית על כל מה שאתה!

ומעתה, אם ישאלו אותי, אומר שגם אני פגשתי את הנסיך הקטן, ולא רק בזריחה בסהרה.

משפחת בירן האוהבת.