אתיופיה, בתרגום מיוונית "פנים שרופות", ממוקמת במזרח אפריקה ותופסת את רוב קרן אפריקה. זוהי מדינה בעלת היסטוריה עתיקה ביותר, ומקורה בקיסרות אקסום, שעל פי המסורת התפתחה ממלכות שבא בשנת 1978 לפנה"ס. בניגוד לתרבותה העתיקה והעשירה, אתיופיה נחשבת כאחת המדינות העניות בעולם. אתיופיה, שהייתה מבודדת וסגורה במשך שנים רבות, פיתחה תרבות, זהות והיסטוריה שונות מיתר מדינות אפריקה. היא משלבת בין התרבות המזרח תיכונית, לבין התרבויות הלא נודעות של השבטים האפריקאים הפרימיטיביים. אזור העיר אקסום נודע בקשריו ההדוקים בעבר עם מצרים והתרבות של ארץ ישראל ויוון. יש המאמינים כי קיימים הרבה ממצאים היסטוריים שטרם נחשפו, חלקם מוסתרים על ידי כוהני הדת, אשר במפתיע, כמעט ולא נחקרו על ידי גיאוגרפים. בחלקים המרכזיים והצפוניים באתיופיה קיימות שתי דתות עיקריות: אסלאם ונצרות בראשיתית אתיופית-קופטית (מצרית). בחלקה הדרומי של המדינה, התרבות, המנהגים והחזות החיצונית הינם אפריקאיים יותר. הכנסייה האורתודוכסית-אתיופית שהוקמה באקסום אימצה הרבה מהמנהגים היהודיים. בשנת 1991 הובאו ארצה אחרוני יהודי אתיופיה, אחרי שנים רבות של רדיפות אתניות ופוליטיות. באתיופיה מדוברות 80 שפות ויותר מ- 200 ניבים שונים. רובן נחשבות כקבוצות של השפות השמיות וחלקן כשפות כושיתיות (ענף ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות). השפה השמית החשובה ביותר במדינה היא האמהרית, שפה נוספת נקראת טיגריגינה, מדוברת בצפון המדינה. שתיהן גזורות משפת הגעז העתיקה שהייתה נהוגה באזור אקסום, בה משתמשים עד היום כוהני הדת. אתיופיה היא מדינה ירוקה, מגוונת מבחינה אקולוגית ועשירה במקורות מים (אתיופיה אינה מדינה מדברית). באתיופיה מספר גדול של מינים אנדמיים, ביניהם: בבון ג'ילדה (שהוא אינו סוג של בבון), איבקס ווליה (סוג של יעל) והזאב האתיופי. גם הפרס, דורס ממשפחת הנשריים שקינן פעם בישראל וניזון מפריסת עצמות, חי באזורים ההרריים של צפון המדינה. מסע באתיופיה הוא קפיצה גדולה אל תרבויות העבר. נתיב המסע גולש לתוך ההיסטוריה המיוחדת של הנצרות האתיופית העתיקה. בחלק מהמקומות נוכל להבחין בקרבה הגדולה למקורות היהדות העתיקה, זכר למפגש (הרומנטי) התנכ"י החשוב בין מלכת שבא לבין שלמה המלך. מסע באתיופיה, ללא ספק, הוא מסע אל אחת התרבויות היותר מסתוריות שידע עולמנו אי פעם, זוהי תרבות עשירה ומרתקת הנעלמת בהדרגה מעולמנו המתפתח. חגיגות הטימקט (Timkat) מתקיימים כל שנה ביום 19 ינואר – בזמן הטיולים בתקופה נחגוג עם המקומיים את החג הססגוני והמיוחד. זה ללא ספק האירוע הדתי החשוב ביותר באתיופיה. מוקד החגיגות הוא בצפון המדינה, בערים אקסום, לליבאלה וגונדר, שם חוגגים האתיופים האורתודוקסים את "ההתגלות", אותו אירוע מכונן בו התגלה כי בגופו של ישו שוכנת גם ישות אלוהית. בפסטיבל מציינים גם את ההטבלה של ישו על ידי יוחנן המטביל במי הירדן. זהו אירוע לאומי ומשמעותי מאוד לזהות האתיופית הנוצרית. הפסטיבל צבעוני, מרגש, סוחף, וכולל תלבושות מיוחדות ותהלוכות דתיות, במהלכן נושאים הצועדים דגמים של ארון הברית, שהאתיופים טוענים כי הגיע לאתיופיה יחד עם מנליק, בנם של מלכת שבא והמלך שלמה.